לאחרונה, במסגרת ישיבתי הממושכת בבתי הקפה הבחנתי כי גברברי תל אביב התלבשו להם בתלבושת אחידה ויש המגזימים - "מדים". כבחורה, תופעה בה שתי בנות לובשות את אותו הבגד היא בגדר סקנדל, אולם לא נראה שלבני ישראל ישנה בעיה ספציפית עם המצב ואף אותן חולצות הטריקו שהם מתהדרים בהן מהוות סמל סטטוס חדש לא פחות מאייפון ארבע.
אָבֶּר...מה?! אָבֶּרקרוֹמבִּי
מעט מהרשת על המותג שרובנו מכירים ומתקשים להגות את שמו בפעם הראשונה.
מדובר במותג יוקרתי אמריקאי שנוסד על ידי דיויד אברקרומבי ועזרא פיץ בשנות התשעים של המאה ה-19.
החברה החלה כחברה לבגדי ספורט, ועם שינויים בהנהלה הפכה לאייקון אופנה מוביל, תחילה לבגדי נשים וכיום משווקת בגדים לגברים ונשים שקהל היעד המוגדר הוא בין הגילאים 18-22 כמו כן, מחזיקה בבעלות על חברות נוספות כדוגמת הוליסטר, גילי היקס ועוד.
בשנים האחרונות החברה שומרת על פרופיל גבוה במיוחד בהיבטים שליליים וחיוביים כאחד.
מחד גיסא, מבצעת החברה ויוזמת פעילויות התרמה ואירועי פילנתרופיה מחממי לב ומאידך מיוחסות לה שמועות עיקשות על גזענות, אי העסקת אנשים "לא יפים" ומעוררת בחילה בשיווק בגדי ים עם חזיות מרופדות לילדות בנות 7.
מוכר! שפר הופעתך
מדיניות החברה מוגדרת כ"מדיניות תראה" “look policy”, במסגרת הסדר ראשון מסוגו התחייבה החברה לשלם לא פחות מ-2.2 מיליון דולרים עקב טענת עובדי החברה שעליהם לרכוש וללבוש בגדים של החברה בזמן עבודתם (!) והחברה אף התחייבה לפצות את עובדיה בדימוס. לא רק שעובדי החברה נדרשו לרכוש את "מדיהם". טענות רבות נשמעות כי העובדים משמשים כ"בובות אנושיות" ולכן נבחרים בקפידה (דבר שהעלה את מפלס העצבים של קבוצות שונות כגון: אפריקאים אמריקאים, היספאנים, אסיאתים אמריקאים ועוד שתבעו את החברה) החברה מקפידה על העסקה של צעירים יפים, ובכל שנה אף בוחרת כמה מהם על מנת לשמש כמודלים בקמפיינים של החברה.
בין תביעות כנגד החברה ניתן למנות תביעתה של עובדת מוסלמית שפוטרה לאחר שהתעקשה לעבוד עם חיגאב (כיסוי ראש דתי), תביעה בגין אפליה הגישה המוכרת ריהם דין בת ה-22 שלכאורה הוכנסה למחסן החנות ונתבקשה ללבוש סוודר עם שרוולים ארוכים כדי לכסות את הזרועה התותבת, ובנוסף תביעה של צמד אחיות אמריקאיות שהאחת סובלת
ממוגבלות שיצאו מהחנות בבושת פנים לאחר שלא הורשו להיכנס יחד לתא המדידה ע"מ שהאחת תסייע לשניה.
 |
| ריהם דין, בת 22 עם יד מלאכותית |
הלוחמה בזיופים
כמעט כמו כל דבר מבוקש, החברה מתמודדת עם מספר עצום של זיוף מוצריה, עקב כך בשנת 2006 השיקה החברה תוכנית הגנה על מנת להילחם בתופעה. מוקד הבעיה היא בעיקר בדרום מזרח אסיה, עם דגש מיוחד על המקומות כגון טייוואן, סין, הונג קונג, יפן וקוריאה .
החברה שכרה את שירותיים של הכוחות משפטיים ברחבי העולם ובראש התוכניות עומד לא פחות מיו״ר לשעבר של הלשכה הפדרלית באף בי איי בעל 13 שנים באכיפת חוק.
במסגרת התוכניות, החברה מעודדת לקוחות לקנות בחנויותיה האותנטיות ולדווח על זיופים, עיקר הפעילות הוא ביטול אספקת מוצרים מזוייפים.
 |
| דוגמוכרים בפעולה |
 |
| מבט פנים |
"מי צריך מוח שיש לך את אלה?!"
הכיתוב הנ"ל על חולצת טריקו נשית גרם למספר נשים לא קטן לצאת לחרם במחאה כנגד החולצות היות והן מציגות את הנשים באור שלילי, אברקרומבי התנצלה.
מלבושים זה דבר חשוב, זה הרושם הראשוני שאנו עושים מבלי להוציא כל מילה, דרך של ביטוי אישי מהולה בנטייה חברתית. אני מאמינה שבדיוק כמו ש"אישה נאה וכלים יפים מרחיבים דעתו של אדם" כך גם חולצה מחמיאה או נעל עשויה היטב, ולכן נטייתי הטבעית היא לרכוש בגדים והרבה.
אינני מכירה את הסיפור מאחורי זארה ושותפותיה לשוק,אבל אני מניחה שבחובן של כולן ישנו מבחן של תביעות לא מחמיאות במיוחד, אולם תהיתי אם גברברי ישראל המתהדרים בחולצות יודעים שעל חולצתם מודפסים שמות משפחה של שני בחורים יהודיים? לעיתים אני תוהה, אם היה כתוב על החולצה "דויד ועזרא" האם בכל זאת הייתם רוכשים אותה בכזו שמחה?
אין לי דבר אישי כנגד אברקרומבי, חלילה, אולם אני מסרבת להתהדר בחולצת טריקו במחיר מרקיע שחקים וזה בכלל לא קשור לכל מה שצויין לעיל.
אני מסרבת לעמוד בתור על מנת להיכנס לחנות, כלקוחה אני מוצאת שעל החנות לשרת אותי ולא אני את צריכיה של החנות ביצירת תור אינסופי.
בתור חובבת שופינג מושבעת, חנויות הן חוויה, העיצוב, הריח, המוכרים, האווירה, אולם אל לנו לשכוח שאנו כלקוחות יוצרים את המותג (אינני יכולה לא לציין שחנויות החברה, יפות בצורה בלתי רגילה, מעוצבות למשעי בחנות ריחות נפלאים שמורגשים גם כמה מטרים מחוצה לה)
ובדיוק כמו במשחק המינים, בו הרחוק והבלתי מושג, קורץ יותר, אנו חורגים מאופיינו הישראלי והחצוף על מנת לעמוד בתור לחנות, וממתינים בסבלנות שיגיע תורנו על מנת לשלם כסף, ולא מעט.
 |
| תור בפתיחת החנות בקופנהגן, דצמבר 2010 |
נ.ב
אני מתנצלת מראש בפני כל מי שכבר קרה את הפוסט בעבר,מדובר בפוסט שפורסם בבלוג הקודם ז"ל
נשיקות:) 
